נדב טלאור"אפליית יהודים בהר הבית" בדגש על ארגוני ימין, כך עולה ממכתב חמור לשופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון מהמטה למען ארץ ישראל. ע"פ המכתב בג"צ נתן למדינה זמן תגובה של 10 ימים שהפכו את העתירה ללא רלוונטית בזמן שלעתירות של השמאל הוא נתן למדינה רק שלושה ימי תגובה.
להלן נוסח הפניה: אנו החתומים מטה מביעים זעזוע, מחאה חריפה ואכזבה עמוקה מתופעות של אפליה לרעה בבג"ץ כנגד מפגיני ימין, שהתגלתה לאחרונה באופן הטיפול בעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי שתי עמותות ימין (בג"ץ 6766/20 המטה למען ארץ ישראל והמקדש בציון נ' ניצב דורון ידיד, ממ"ז ירושלים ואח').
העתירה ביקשה לאשר שמונה הפגנות בשמונת ימי חג הסוכות בהר הבית, במחאה על אפליה גזענית נגד יהודים הננקטת שם על ידי ממשלת ומשטרת ישראל. העתירה הוגשה לבג"ץ בערב יום כיפור, לאחר שמפקד מחוז ירושלים הורה למנוע לחלוטין את כל ההפגנות ללא כל הנמקה.
ביום הגשת העתירה הורה השופט התורן אלכס שטיין למדינה להגיש את תגובתה תוך עשרה (10!) ימים לאחר מכן, באמצע חג הסוכות, ביום שלישי 6.10.10. משמע, השופט שטיין דחה בהחלטה פרוצדורלית את העתירה ביחס לארבע מתוך שמונה הפגנות מבוקשות ללא כל נימוק ואף בחריגה בסמכות חוקית, מאחר ושופט יחיד אינו מוסמך לדחות עתירות לבג"ץ. השופט שטיין גם סירב לקבוע דיון, על אף קוצר הזמנים.
כאשר הוגשה בקשה להקדמת המועד להגשת תגובת המשטרה וקיום דיון דחוף מאחר והמועד שנקבע לתגובת המשטרה מסכל את העתירה, דחה אותה השופט שטיין בנימוק "האילוצים השונים אשר נכפו על המערכת על ידי מגיפת הקורונה; הצורך ליתן למדינה זמן סביר, בתקופת החגים והבידוד, להגשת תגובתה לטענות העותרים; וכן העובדה שהעותרים מבקשים להפגין בתקופת חג הסוכות, אשר מסתיימת ביום 10.10.2020."
דוגמאות לעתירות של ארגוני שמאל
כאשר האגודה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ לפטר את יו"ר הכנסת ביום חמישי 19.3.20 (בג"ץ 2144/20) בג"ץ הורה למדינה להגיב תוך יום עבודה אחד(!) עד יום א' 22.3.20 בשעה 10:00 וקבע דיון לאותו יום בשעה 16:00.
כאשר ארגוני ופעילי שמאל עתרו לבג"ץ כדי למנוע מבנימין נתניהו להרכיב ממשלה ביום 21.4.20 (בג"ץ 2609/20) הורה בג"ץ למדינה להגיב בתוך יומיים, עד 23.4.20.
כאשר עמותת חוזה חדש עתרה כנגד הפעלת מכת"זיות בהפגנות פעילי שמאל ביום 26.7.20 (בג"ץ 5175/20) הורה בג"ץ למדינה להגיב בתוך יומיים עד 28.7.20.
כאשר התנועה לזכויות האזרח וארגון עדאלה עתרו לבג"ץ כנגד איכוני השב"כ לקורונה ביום 18.3.20 בג"ץ קבע דיון ליום המחרת, 19.3.20, מבלי לבקש אפילו תגובה מהמדינה.
כאשר חוסין מוחמד אבו קויק עתר ביום 30.9.20 לבג"ץ (בג"ץ 6793/20), העתירה נקבעה לדיון בתוך שבוע ותגובת המדינה תוגש 48 שעות לפני מועד דיון.
כאשר עדי שאדי עתר נגד משטרת ישראל מחוז ירושלים ביום 11.2.20 (בג"ץ 1135/20) הורה כב' השופט שטיין למדינה להגיב בתוך יום אחד (12.2.20) ולקיים דיון בעתירה למחרת, 13.2.20.
בג"צ עושה 'איפה ואיפה'
ניתן להביא עוד עשרות דוגמאות דומות. המסקנה החמורה מהן היא שבג"ץ נוקט "איפה ואיפה" כנגד עותרי הימין, ולא רק מונע מפעילי ימין להפגין, אלא גם חוסם את דרכם לבית המשפט כשהם עותרים נגד מניעת הפגנותיהם, ואף בחריגה מסמכות חוקית.
לא ניתן למצוא החלטה אחת בכל העתירות דלעיל שניתנו השנה, שבה בג"ץ סיכל את המבוקש בעתירה עקב "האילוצים השונים אשר נכפו על המערכת על ידי מגיפת הקורונה". ההיפך הוא הנכון – בג"ץ הורה למדינה להגיב בממוצע בתוך יומיים ולקיים דיון מיידית כדי לסייע לעותרים לקבל את המבוקש בעתירה.
אנחנו מוחים נמרצות על האפליה הבוטה כנגד מפגיני ימין בסדרי הדין בבג"ץ, כאשר החלטות פרוצדורליות מסכלות את זכויות מפגיני הימין ואת הגישה לבית המשפט במתכוון.
אנו מזועזעים ומאוכזבים עמוקות כאשר בג"ץ מתייחס למפגיני ימין כאל אזרחים נחותים, אשר אינם זכאים אפילו להישמע בעתירה לזכויות אדם כזכות ההפגנה, בעוד שעותרים מתנועות שמאל זוכות ליחס מועדף מהותית בטיפול בעתירותיהם.
כללי האתיקה לשופטים קובעים כי " שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא יישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים." כמוכח לעיל, כלל זה אינו תקף בבג"ץ ביחס לעותרי ימין.
פעמים רבות נטען בזכות מתן סמכויות לבג"ץ, מאחר והוא "שומר על זכויות האדם של הפונים אליו". מתברר כי "השמירה על זכויות האדם" מתייחסת לעותרים מהצד השמאלי של הספקטרום הפוליטי, בעוד שעותרי ימין אינם מקבלים אפילו את יומם בבית המשפט.
האפליה לרעה של עותרי ימין וחסימת גישתם לבג"ץ, לא רק סותרת את כללי האתיקה וההגינות השלטונית הבסיסית ביותר, אלא גם את עיקרון השוויון בפני החוק. אפליה כזו פוגעת קשות באמון הציבור בבית המשפט העליון.