למרבה הצער, מדי שנה נפגעים בישראל אנשים רבים כתוצאה מעיסוקם ומסביבת עבודתם, ומתקשים לפיכך לקיים את עצמם ואת משפחתם ו/או להמשיך לעבוד באותו המקצוע בו עבדו עד כה. לעיתים מדובר בתאונות שהן אירוע פתאומי וחד פעמי כמו נפילה, ולעיתים מדובר במחלה או באירוע מתמשך – למשל עקב חשיפה לחומרים ולרעשים בסביבת העבודה. חשוב לדעת כי במקרים כאלו ניתן לקבל מהביטוח הלאומי סיוע כספי ושיקומי, אשר היקפו ומרכיביו תלויים בחומרת הפגיעה ובאופייה.
אילו זכויות מגיעות מהביטוח הלאומי
הזכות הראשונה המגיעה לנפגעי מחלות ותאונות עבודה נקראת "דמי פגיעה". הכוונה היא לאנשים שעקב פגיעתם אינם יכולים להמשיך לעבוד והגישו לביטוח הלאומי תעודת אי כושר בחתימתו של רופא. שימו לב שלא כל מחלה יכולה להיות מוכרת ככזו אלא רק אלו הקיימות ברשימת הביטוח הלאומי, למעט מקרים מיוחדים. אם אדם מקבל הכרה הרי שהוא זכאי לקבל דמי פגיעה העומדים על שבעים וחמישה אחוזים משכרו היומי, לפי מה שקיבל ב- 3 החודשים האחרונים לחלק ל- 90, כאשר השכר הוא זה שממנו הופרש המס לביטוח לאומי ולא כולל רכיבים נוספים. את דמי הפגיעה ניתן לקבל לתקופה של עד 91 ימים מיום התאונה, ולאחריהם אם עדיין לא ניתן לעבוד יכולה להיות זכאות למענק חד פעמי או לקצבת נכות.
מענקים וקצבאות
לגבי מענקים וקצבאות כבר ישנה חשיבות גדולה לקביעת אחוזי נכות ביטוח לאומי תאונת עבודה על ידי וועדה רפואית של המוסד. במידה והוועדה קובעת אחוזי נכות קבועים שבין 9 ל- 19 אחוז הרי שניתן לקבל מענק חד פעמים. המענק יהיה שוב בגובה שבעים וחמישה אחוזים מאותו השכר של 3 החודשים האחרונים, כפול 43 חודשים, ולרוב מגיע לעשרות אלפי שקלים. יחד עם זאת, במידה ונפסקו אחוזי נכות קבועים בשיעור שלמעלה מעשרים אחוזים, או נכות זמנית של יותר מחמישה אחוזים, הרי שתתקבל קצבה חודשית. את הקצבה שוב מחשבים לפי שבעים וחמישה אחוזים מהשכר ב- 3 החודשים האחרונים, כפול אחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה.
שיקום מהפגיעה
אנשים שהוכרו כנפגעי תאונת/מחלת עבודה זכאים לקבל החזרים על הוצאות טיפוליות, אשפוזים, רכישת מכשירים רפואיים וכדומה – מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, במידה והאדם אינו יכול לשוב לעבודתו המקורית בגין הפגיעה, הוא יהיה זכאי לשיקום מקצועי המורכב מקורסים שמועברים על ידי המוסד באופן המתאים בין סוגי העבודות וסוגי הפגיעות של המשתתפים.