פרק ה' של חוק הנוטריונים, עוסק באתיקה המקצועית של הנוטריון. ישנם תשעה סעיפים בפרק זה, הבאים להגדיר כללי התנהגות של נוטריונים ומטרתם של אלו היא לשמור על מעמדו של מוסד הנוטריון.
הסקירה המשפטית שלפניך, באדיבות הפורטל המשפטי – https://www.smallclaims.co.il/
נוטריון הוא עורך דין במקצועו, אשר קיבל רישיון נוטריון, במסגרתו יכול הוא להעניק שירותים נוטריונים, ביניהם, אימות חתימה, תרגום נוטריוני, אישור הסכם ממון ועוד. רישיון נוטריון ניתן על ידי ועדת הרישיונות, אותה ממנה שר המשפטים. בעבר, היה נוטריון יכול לעסוק אך ורק במקצוע הנוטריון, אך מאז חקיקתו של חוק הנוטריונים בשנת 1976, יכול נוטריון לעסוק בעריכת דין במקביל לפעילותו כנוטריון.
תפקידם של נוטריונים הוא לערוך, לאשר ולאמת מסמכים משפטיים כאשר אישור נוטריוני על גבי מסמך, מהווה הוכחה כי מדובר במסמך אותנטי ותקין. לאור כוחו של האישור הנוטריוני, אנו מבינים, כי ניתן אמון רב במסירותם של נוטריונים לעבודתם, במקצועיותם וביושרם.
לשם שמירה על אמון זה ועל תפקודם המקצועי של הנוטריונים, קבע המחוקק בחוק הנוטריונים, כללי אתיקה מקצועית, עליהם מחויב כל נוטריון לשמור. כיצד ניתן לקבל רישיון נוטריון ומי זכאי לכך? מהם כללי האתיקה המרכזיים החלים על נוטריון? מהו תרגום נוטריוני ומהי חשיבותו?
רישיון נוטריון – מי זכאי?
סעיף 2 לחוק הנוטריונים דן בתנאי הכשירות של אדם להיות נוטריון. להלן שלושת התנאים המרכזיים לקבלת רישיון נוטריון, במסגרתו יכול נוטריון לבצע פעולות נוטריוניות ובין השאר גם תרגום נוטריוני:
- חברות בלשכה: נוטריון יהיה עורך דין החבר בלשכת עורכי הדין.
- וותק: קבלת רישיון נוטריון מותנית בוותק מקצועי בעריכת דין שאינו קטן מ -10 שנים. הניסיון המקצועי חייב להיות בעריכת דין ולא בתפקידים אדמיניסטרטיביים או אחרים, אף אם הם קשורים באופן כזה או אחר לעריכת דין.
- התנהגות ללא רבב: עורך דין אשר הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, הושעה או הוצא מן הלשכה, לא תתקבל בקשתו לכהן כנוטריון.
ועדת הרישיונות מתכנסת מספר פעמים בשנה, על פי הצורך ובוחנת כל בקשה לגופה, טרם קבלת החלטה האם להעניק רישיון נוטריון או אם לאו. כל עורך דין המעוניין לקבל רישיון, עליו להגיש בקשה מתאימה, אליה יצרף את כל המסמכים הדרושים. הוועדה אינה דנה בבקשות חסרות ועל כן, אלו תישלחנה בחזרה אל המועמדים, להשלמה. במצב דברים זה, ייתכן כי עורך הדין יפספס את מועד התכנסותה של הוועדה ואם כך, בקשתו תידון רק בהתכנסות הבאה.
כללי האתיקה של נוטריון
מעמדו המיוחד של האישור הנוטריוני הוליד צורך לשמור על יושרם ומקצועיותם של הנוטריונים. על כן, הסעיף הראשון בכללי האתיקה, דורש כי נוטריון יימנע מעשיית כל דבר אשר עלול לפגוע בכבוד המקצוע. כל פעולה נוטריונית, לרבות, תרגום נוטריוני, צריכה לעשות בהתאם לכללי האתיקה. להלן סעיפי החוק החשובים הנוגעים לכללי האתיקה:
- חובת הנאמנות – נוטריון חב בחובת נאמנות ללא קשר לזהותו של האדם שמשלם את שכרו.
- סודיות מקצועית – חובת הסודיות קשורה בקשר הדוק אל חובת הנאמנות והיא דורשת כי נוטריון ישמור בסוד כל מידע שנמסר לו.
- איסור עיסוק כשכיר – נוטריון מוכרח להיות עצמאי לחלוטין ואין עליו להיות כפוף לאף גורם, מפאת שייאלץ להפר את חובותיו הנוטריוניות. על כן, נוטריון לא יעבוד כשכיר אלא כעצמאי בלבד.
- איסור שידול – חל איסור על נוטריון לשדל אדם למסור לו עבודה.
אלו הם כללי האתיקה המרכזיים החלים על נוטריון והמפר אותם, יעמוד לדין משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
תרגום נוטריוני – סמכותו של נוטריון
מסמכים משפטיים אשר הוצאו במדינה זרה, לא יתקבלו בישראל כראייה, ללא תרגום נוטריוני. כאמור, משמעותו של האישור הנוטריוני היא אימות האותנטיות של המסמך וכאשר מדובר במסמך שהוצא מחוץ לישראל, יש צורך רב עוד יותר לקבל גושפנקא לתקינותו.
תרגום נוטריוני טומן בחובו שתי פעולות. הראשונה היא פעולת התרגום עצמה והשנייה היא האישור הנוטריוני. על מנת שתרגום יהיה תרגום נוטריוני, אין חובה כי התרגום ייעשה על ידי הנוטריון. כל אדם אחר יכול לתרגם את המסמך אך אם הנוטריון לא תרגם, עליו יהיה לקרוא את התרגום ולאשר נכונותו, טרם יעניק את חתימתו על המסמך.
סעיף 15 לחוק קובע כי נוטריון לא יתרגם מסמך ולא יאשר נכונות תרגום, אלא אם שולט הוא בשפת המקור ובשפת היעד. השליטה בשפות נדרשת גם לאור כללי האתיקה המחייבים נוטריון למלא את תפקידו בצורה מקצועית וישרה. למותר לציין כי תרגום נוטריוני יבוצע כיאות רק אם הנוטריון בקיא בשפות התרגום.
נוטריונים מחויבים לשמירה על כללי האתיקה שנקבעו בחוק הנוטריונים. נוטריון אשר יפר כללים אלו ויפגע בכבודו של המקצוע, יעמוד לדין משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. כל פעולה נוטריונית, לרבות, תרגום נוטריוני, חייבת להיעשות בצורה מוקפדת ובשיקול דעת.