פרשת מינויה של השופטת בדימוס הילה גרסטל לבוררת בפרויקט שרונה עולה מדרגה: לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לבטל את החלטת גרסטל, פנו רוכשי הדירות להכרעת בג"צ בבקשה לאפשר להם לערער על ההחלטה שלטענתם פוגעת בזכות יסוד – זכות הגישה לערכאות.
רוכשי דירות במתחם שרונה בתל אביב פנו בחמישי האחרון 24.9 לבג"צ בבקשה לאפשר להם לערער על החלטת המחוזי להעניק תוקף להחלטת הבוררת השופטת בדימוס הילה גרסטל. בבקשה שהוגשה ע"י עו"ד עדי כהן נטען בשם קבוצת רוכשי דור ב' בפרויקט שרונה כי גרסטל, שמשמשת בוררת בתביעה שהוגשה נגד חברי קבוצת הרכישה יונייטד שרונה/ ב.ס.ר שרונה ומשרד עורכי הדין זהבי בלאו ושות', הקפיאה את ההליכים המשפטיים נגדם משך שנתיים שלמות וזאת מאחר ואלו סירבו לשלם את מלוא תמורת דירותיהם בפרויקט כתנאי סף לדון בטענותיהם לתרמית, הונאה, הטעייה וביטול ההסכמים בהם התקשרו.
עניינו של הליך זה הינו המשכם של הליכים קודמים וארוכים בתיק הבוררות שהחל בחודש ינואר 2018, במסגרתם סירבה הבוררת לבקשת העותרים לפסול את עצמה מלשמש כבוררת בתיק זה, לאחר שלטענתם לא הובהר להם באופן מלא דבר היכרותה האישית עם משרד עורכי הדין הנתבע בתיק.
רוכשי דירות במתחם שרונה לבג"צ: "ביהמ"ש הכשיר את שלילת זכות הגישה לערכאות מרוכשים בקבוצת רכישה בפרויקט ב.ס.ר"
רוכשי הדירות שילמו כבר 86% ממחיר הדירות ועל פי ההסכם עליהם לשלם רק במסגרת שלבי הבנייה את היתרה. לאחר שהבנייה של הפרויקט התעכבה ורק בימים האחרונים התקבל היתר בנייה, ולאחר שהתברר לרוכשים כי יידרשו לשלם על הדירות הרבה מעבר לסכום שנקבע איתם בהסכם, הם החליטו לפנות לבית המשפט בדרישה לבטל את הסכם הבוררות ולנהל את התיק בין כותלי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
תביעה כספית על 18 מיליון שקל הוגשה באמצעות עורכת הדין עדי כהן באוקטובר 2017 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה למצגי שווא והונאה. במסגרת הסכם פשרה אליו הגישו הצדדים, הוסכם כי הם ינסו לפתור ביניהם את המחלוקות ובמידה ולא יצליחו תועבר התביעה להכרעת הבוררת השופטת בדימוס הילה גרסטל.
ניהול הבוררות על ידי גרסטל החל בדצמבר 2018 ולאחר שהתובעים לא הסכימו לדרישתה להשלים את מלוא התשלום עבור הדירות שרכשו כתנאי להמשך הבוררות, הם פנו לבית המשפט המחוזי אשר החליט בחודש שעבר להעניק תוקף להחלטת גרסטל להקפיא את ההליך.
כאמור, בעקבות זאת פנתה עו"ד עדי כהן לבג"צ ובבקשה שהגישה בשם רוכשי הדירות לערער על החלטת המחוזי בה פורטו הסיבות לבקשה. בין היתר נטען " המבקשים יטענו כי שגה בית המשפט הנכבד כאשר הכשיר עשיית איפה ואיפה בין קבוצות תובעים דומות בתוך אותה קבוצת רכישה בפרויקט ב.ס.ר בשרונה, כאשר באחת לא דרשה הקבוצה ביצוע תשלומים כתנאי לניהול ההליכים ובענייננו דכּאן – כן".