בית המשפט העליון בהחלטה תקדימית:"קופות החולים אינן "רשות".

בפסק דין עקרוני קבע ביהמ"ש העליון כי קופות החולים אינן נחשבות כ"רשות" לעניין תובענות ייצוגיות. המשמעות:התביעות לא יידחו על הסף. עו"ד מישאל שרעבי שייצג את העותרים: "פסק הדין הנו פסק דין בעל חשיבות ציבורית".

קופות החולים יחשבו כ"רשות" לעניין תובענות ייצוגיות

בחודש יוני 2011 הוגשו לבית הדין האזורי לעבודה תובענות ייצוגיות כנגד כל קופות החולים (כללית, מכבי, לאומית ומאוחדת). זאת בגין גבייה שלא כדין של "השתתפות עצמית" מחולי סוכרת עבור ציוד מתכלה נלווה של משאבת להזרקת אינסולין לחולי סוכרת. אשר היה צריך להיות מסופק להם בחינם במסגרת שירותי "סל הבריאות".

גבייה זו עלתה כדי עשרות מיליוני שקלים, ובתגובה לתובענות הייצוגיות הודיעו כל קופות החולים כי הן חדלו מגבייה זו. וכי מאחר שהן מהוות "רשות". כאמור בחוק תובענות ייצוגיות יש לדחות את כל התובענות הייצוגיות כנגדן על הסף. ללא כל השבה כספית של גביית היתר לחולי הסוכרת.

בפסק דין עקרוני מיום 19.7.21 קבע ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, פה אחד, כי יש לקבל את טענת העותרים. אשר נתמכה גם בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. לפיה יש לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 26.6.18, וכי יש לברר את התובענות הייצוגיות כנגד קופות החולים בבית הדין האזורי לעבודה לגופן.

הסוגיה העקרונית הראשונה אשר נדונה בפסק הדין. היא טענת קופות החולים, כי הן מהוות "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות. משום שהן ממלאות תפקיד ציבורי על פי דין. "רשות" מוגדרת כ"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".

בהקשר לכך יצוין כי חוק תובענות ייצוגיות מקנה הגנות מיוחדות ל"רשות". בכל הנוגע ל"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר" (פרט 11 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות). וזאת בשונה מנתבע פרטי אחר.

כך, למשל, סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר ל"רשות" אשר מוגשת כנגדה תובענה ייצוגית שהיא תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין. כמס, אגרה או תשלום חובה אחר. להודיע תוך 90 יום כי היא תחדל מהגבייה אשר בשלה הוגשה התביעה. והתובענה הייצוגית תידחה ללא כל מתן סעד לחברי הקבוצה הייצוגית, כגון השבת גביית היתר.

דוגמא נוספת להגנה הניתנת ל"רשות" בתביעה נגד רשות כאמור לעיל, היא הקביעה לפיה אם התובענה הייצוגית  מתקבלת כנגד ה"רשות". תקופת ההשבה הכספית היא החל משנתיים קודם להגשת התובענה. ולא שבע שנים כמקובל ביחס לנתבע פרטי.

בפסק דינו העקרוני קבע בית המשפט העליון בדעת רוב של השופטים ע' גרוסקופף וי' עמית. כי קופות החולים אינן "רשות" בכל הנוגע לאספקת השירותים הכלולים ב"סל הבריאות". ולכן יש לברר את התובענות הייצוגיות שהוגשו כנגדן לגופן. וזאת חרף הודעתן כי חדלו מהגבייה שבשלה הוגשו התובענות הייצוגיות.

אף כבוד השופטת ע' ברון הגיעה לאותה תוצאה. לפיה יש לברר את התובענות הייצוגיות לגופן, אך היא קבעה בדעת יחיד כי קופות החולים הן כן "רשות".

אולם, חרף דעתה זו היא קיבלה את העתירה בנימוק שההשתתפות העצמית. אשר נגבית על ידי קופות החולים כנגד מתן טיפול או מוצר רפואי אינה מהווה "מס, אגרה או תשלום חובה אחר", אלא "מחיר". על כן, אין מדובר בתביעה נגד רשות כאמור בפרט 11 לתוספת הראשונה לחוק תובענות ייצוגיות.

לאור פסק דינו העקרוני של בית המשפט העליון. התובענות הייצוגיות אשר הוגשו כנגד קופות החולים יתבררו בבית הדין האזורי לעבודה. זאת לפי פרט 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות. אשר מאפשר הגשת תובענות ייצוגיות כנגד "עוסק", גם אם הוא רשות ציבורית.

עו"ד מישאל שרעבי :"ההחלטה מעניקה אפקטיביות למכשיר החשוב של התובענה הייצוגית".

עו"ד מישאל שרעבי שייצג את העותרים מסר כי: "פסק הדין הנו פסק דין בעל חשיבות ציבורית משמעותית, שכן תובענה ייצוגית היא כלי אכיפה המאפשר מתן סעד למי שנפגע מהפרת דין, למרות שהוא עצמו אינו יוזם הגשת תביעה אישית באופן עצמאי".

עוד ציין עו"ד שרעבי כי:""קביעת בית המשפט העליון, פה אחד, כי יש לברר לגופן את התובענות הייצוגיות אשר עוסקות במתן שירותי בריאות, ללא ה"הנחות" שהעניק המחוקק ביחס ל"תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר", מעניקה אפקטיביות למכשיר החשוב של התובענה הייצוגית, ובפרט ביחס לשירותי הבריאות בישראל".

"פסיקה זו של בית המשפט העליון תאפשר מתן סעד הולם למי שנפגע מגבייה שלא כדין מצד קופות החולים באמצעות הכלי של תובענות ייצוגיות, כפי שקבע המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות".הוסיף עו"ד מישאל שרעבי.

העותרים יוצגו על ידי עו"ד אופיר ארגמן, עו"ד מישאל שרעבי, עו"ד מיטל יצחק ועו"ד ישראל וולנרמן.