הקונצנזוס סביב משמורת משותפת נובע מהאמונה שהיא משרתת טוב יותר את הצרכים הרגשיים וההתפתחותיים של הילדים. הסדד יש הרבה יתרונות והבולט בהן הוא שהילדים נהנים מהמעורבות והחיבה המתמשכות של שני ההורים. יש לציין כי הסדר זה שואף להבטיח כי ילדים ייהנו מהיציבות הרגשית והרווחה החיוניות לצמיחתם. בהסדר זה מאפשר חלוקה שווה של זמן ואחריות הורית, שיכולה רק להועיל לילדים
מעורבות שווה של שני הצדדים בהסכם משמורת משותפת מדגישה את החשיבות של שמירה על יחסי הורה-ילד חזקים לאחר הגירושין. למעשה, קבלת החלטות משותפת ואחריות להורות משותפת יכולות להוביל לשיפור התקשורת ופחות קונפליקטים, ולהוות דוגמה שיתופית לילדים המעורבים. הסדר משמורת משותפת יכול גם לספק יציבות כלכלית על ידי חלוקת עלויות גידול הילד באופן שוויוני בין ההורים. בסופו של דבר, ההתמקדות היא במה שיועיל ביותר לילדים, ויספק להם את ההזדמנות לשגשג תחת הדרכתם ואהבתם של שני ההורים, למרות הדינמיקה המשפחתית שהשתנתה.
חסרונות המשמורת המשותפת
בעוד משמורת משותפת שואפת להעשיר את חיי הילדים במעורבות פעילה של שני ההורים, היא אינה מגיעה ללא אתגרים. מכשול משמעותי אחד שמשפחות רבות מתמודדות אתו הוא הפוטנציאל ללחץ מוגבר בשל הלוגיסטיקה של ניהול הזמן המשותף. ילדים לעיתים קרובות מתנדנדים בין שני משקי בית, מה שיכול להשפיע על תחושת העקביות והביטחון שלהם.
הורות משותפת יעילה ותקשורת הן חיוניות, אך לא תמיד ניתנות להשגה, בתרחישי משמורת משותפת. אי הבנות ואי הסכמות יכולות להתעורר כאשר להורים יש פילוסופיות חינוכיות שונות או סגנונות משמעת שונים. לסטייה זו יש פוטנציאל לערער ילדים שצריכים להסתגל למערכות שונות של כללים וציפיות.
יתר על כן, היעדר שגרה עקבית ויציבה יכול להיות צורם עבור ילדים המשגשגים על יכולת חיזוי. המעברים התכופים בין ההורים יכולים גם לעיתים להסלים סכסוכים, למרות המטרה הראשונית של משמורת משותפת כדי למזער את המתח המשפחתי. הדרישה לשמור על קווי תקשורת פתוחים יכולה להיות חרב פיפיות, המטפחת שיתוף פעולה אצל חלקם, בעוד שבאחרים היא חושפת קונפליקטים לא פתורים ויכולה לערב את הילדים שלא במתכוון בסכסוכי הורים.
מהם ההבדלים העיקריים בין משמורת משותפת למשמורת מלאה
פנינו אל עורכת הדין ענבל ג'וליה אלוש – עו"ד דיני משפחה בבאר שבע, על מנת להבין את הדינמיקה של הסדרי המשמורת עבור הורים העוברים גירושין. אחת ההבחנות המרכזיות מתמקדת בסמכות קבלת ההחלטות. בהסדרי משמורת מלאה, בדרך כלל הורה אחד מחזיק ברוב כוח קבלת ההחלטות, הנוגע לרווחת הילד, חינוכו ובריאותו. לעומת זאת, משמורת משותפת מחייבת את שני ההורים לקבל החלטות אלה בשיתוף פעולה, ומקדמת תחושת שוויון ואחריות משותפת.
בילוי זמן עם ילדים משתנה במיוחד גם כן. במשמורת מלאה, הילד מתגורר בעיקר עם הורה אחד, בעוד להורה השני נקבעים זמני שהות לפי ההסכם שנקבע . בתרחיש של משמורת משותפת, ההורים מחלקים את הזמן באופן שווה יותר, ומבטיחים שהילד ייהנה מהשפעתם והטיפול של שני ההורים. חלוקה זו יכולה להשפיע על תחושת היציבות והשגרה של הילד, שכן משמורת מלאה נוטה להציע חיי יום יום עקביים יותר, בעוד שמשמורת משותפת דורשת הסתגלות לחיים בשני משקי בית שונים.
גם האחריות הפיננסית מחולקת באופן שונה. משמורת משותפת פירושה לעתים קרובות חלוקה הוגנת יותר של החובות הכספיות בנוגע לגידול הילד. רמת המעורבות המשותפת היא הבדל רלוונטי נוסף. הכרה בהבדלים אלה מאפשרת להורים בישראל לקבל החלטות מושכלות המציבות את טובת ילדיהם בראש סדר העדיפויות.
