צ'ילה עזרא קיבלה מעמד קבע בישראל

מעמד קבע ניתן אחרי מאבק ארוך שנים ניתן פסק הדין בעניינה של צ'ילה עזרא.צ'ילה, גיבורת הסרט זוכה פרס אופיר "זונה כמוני", היא קורבן סחר בנשים אשר נחטפה לישראל בסוף שנות ה-90 ונוצלה כאן לזנות במשך שנים ארוכות.

בפסק דין יוצא דופן מתח הדיין מרט דורפמן ביקורת חריפה על רשות האוכלוסין וההגירה וקבע כי מכלול הנסיבות הייחודי במקרה ובפרט היותה קורבן סחר לצרכי זנות עוד משנות ה-90/ השתקמותה המופלאה, תרומתה החשובה לחברה הישראלית ועבודתה במשרד הבריאות בסיוע לנשים וגברים במעגל הזנות/ קיומו של מארג חברתי תומך ומשמעותי ומארג חיים כולל בישראל והעדר זיקה ממשית להונגריה מובילים למסקנה כי יש לתת לצ'ילה מעמד קבע בישראל.

צילה, גיבורת הסרט זוכה פרס אופיר "זונה כמוני". היא קורבן סחר בנשים אשר נחטפה לישראל בסוף שנות ה-90 ונוצלה כאן לזנות במשך שנים ארוכות.

צ'ילה עברה תהליך שיקום ארוך וכיום היא מקדישה את חייה למאבק בסחר בנשים ובזנות הן בעבודתה במרפאת לוינסקי שם היא מסייעת לנשים במעגל הזנות והן בהסברה בלתי פוסקת. לאחר שמנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה דחה את בקשתה של צ'ילה עזרא למעמד קבע בישראל מטעמים הומניטריים. הגישה צ'ילה ערר על החלטה זו לבית הדין לעררים, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הצטרף להליכים במעמד "ידיד בית המשפט".

עו"ד איילת דיין, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות: "הסיפור של צ'ילה הוא הסיפור שלנו, איזה חברה אנחנו בוחרים להיות. אודות להחלטה הצודקת של הדיין לתת לצ'ילה מעמד קבע בישראל. התקדמנו צעד נוסף בדרך להיות מדינה מוסרית וצודקת. מדינה שמכירה בסבל הנוראי שעברה צ'ילה במדינה ומוקירה את העוצמה וכוחות הנפש שהיו לצ'ילה להשתקם ואף לתרום תרומה אדירה אוכלוסיות בזנות ולקורבנות סחר ולתיקון החברה הישראלית".

בסוף שנות ה-90 נחטפה צ'ילה מהונגרייה על ידי חוליית סוחרי נשים והוברחה לישראל, כאן נוצלה לזנות במשך שנים ארוכות. לאחר אונס אכזרי שעברה, גמלה בליבה של צ'ילה ההחלטה לעשות הכל כדי לצאת ממעגל הזנות. בכוחות יוצאי דופן היא נגמלה מסמים, עברה תהליך שיקומי מרשים ונדרה להקדיש את חייה לסיוע לנשים קורבנות סחר וזנות.

בשנים האחרונות צ'ילה עובדת במרפאת לוינסקי.

ומסייעת לנשים במעגל הזנות במסגרת פעילות המרפאה הניידת בזירות זנות. בנוסף, צ'ילה פעלה בהתנדבות להקמת מערך גמילה מסמים ושיקום לנשים שורדות זנות באמצעות עמותת "לצידך".

צ'ילה, שהסרט הדוקומנטרי אודותיה "זונה כמוני" זכה בפרס אופיר ונכלל ב"סל תרבות" של משרד החינוך, עוסקת באופן קבוע בהסברה ומרצה בבתי ספר ובמסגרות נוספות על סיפור חייה. על התמודדות, כמו כל קורבנות הסחר והזנות, צ'ילה, לא תוכל להשתחרר לעולם מהטראומה שחוותה. אך היא הצליחה להשתקם, בנתה לעצמה חיים חדשים ורשת תמיכה נפשית, רפואית, תעסוקתית וחברית שמסייעת לה בהתמודדות היום יומית הבלתי פוסקת.

לאחר שבקשתה של צ'ילה לקבלת מעמד קבע בישראל מטעמים הומניטריים נדחתה על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, הגישה צ'ילה. המיוצגת בהתנדבות על ידי עו"ד חן תירוש, שותפה במשרד הרצוג פוקס נאמן, ערר לבית הדין לעררים בירושלים.

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הצטרף לערר שהגישה צ'ילה במעמד "ידיד בית המשפט" על מנת להביא בפני בית הדין מידע מקיף ואמין על הסחר בנשים ותעשיית הזנות בישראל – בדגש על נזקי הזנות. המטה טען בפני בית הדין כי בסוף שנות ה-90, עת צ'ילה נחטפה והוברחה לישראל כקורבן סחר בנשים למטרות זנות, הייתה מדינת ישראל מדינת יעד מרכזית לסחר בנשים.

באותה תקופה ישראל לא נקטה ולו באמצעים מינימליים כדי למנוע את הסחר בנשים לתחומה, כשמערכת החקיקה אופיינה בהיעדר חקיקה מתאימה והיעדר אכיפה. כי רק בשל כך מוטלת על ישראל חובה מוסרית כלפי צ'ילה, ועליה להעניק לה מעמד בישראל מטעמים הומניטריים. יתרה מכך, תרומתה המשמעותית של צ'ילה לחברה בישראל בהיותה אחת מהדמויות הבולטות במאבק נגד סחר בנשים וזנות, כשלעצמה, מטילה חובה מוסרית נוספת על המדינה להעניק לצ'ילה מעמד בישראל.

בפסק דינו קובע הדיין מרט דורפמן כי ההחלטה של רשות האוכלוסין וההגירה לא לתת לצ'ילה מעמד קבע היא בלתי סבירה, פוגעת בצ'ילה בצורה חמורה ואינה עושה עימה צדק.

הדיין קבע כי בניגוד להחלטת רשות האוכלוסין וההגירה כל חוות הדעת בעניינה של צ'ילה קובעות כי מעמד קבע הכרחי להמשך שיקומה.

הדיין קבע עוד כי רשות ההגירה והאוכלוסין לא נתנה משקל ראוי לתרומה המשמעותית והחשובה של צ'ילה לחברה הישראלית וקבע כי האינטרס הציבורי תומך במתן מעמד קבע לצ'ילה.